#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 1 האם אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה?	[הסתפקו גבי אמר לאחר זמנו שפרע בתוך זמנו האם נאמן במיגו במקום חזקה שאינו פורע] לא נפשט (ע' כתובות יט.).	בבא בתרא ו.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 2 בנה אחד כותל יותר מד' אמות וסמך חברו לפלגא האם מחייבים אותו על הכל או רק על מה שסמך?	"אם יש לחשוש שיוסיף אח""כ כנגד כולו מחייבים אותו על הכל, ואם לאו רק על מה שסמך, בסתמא מחלוקת. <p dir=""rtl"">לכן: בקרנא ולופתא (בקרן זוית) שודאי לא יוסיף - משלם רק על מה שסמך, באפריזא ובקבעתא דכשורי (שרואים שמכין תשתית להמשך בניה) - ודאי מחייבים על הכל, בסתמא - רב הונא אמר מחייבים על הכל, ורב נחמן אמר רק על מה שסמך. </p>"	בבא בתרא ו.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. 3 בי כוי האם הוי חזקה (פי' אם עשה מקום להניח שם הקורות האם הוי חזקה ששילם לו על ההגבה) ומדוע?	"לא הוי חזקה אפ' אם עביד הימלטי, שעשה זאת כדי שאח""כ כשיתפייס וישלם את חלקו, לא יהרס לו הכותל."	בבא בתרא ו.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. 4 (גבי חזקת תשמישים) החזיק לאודרי האם הוי חזקה לכשורי ולהיפך?<p dir=""rtl"">ומה הדין בנטפי ושפכי, והאם הוי חזקה לצריפא דאורבני?</p>"	"לכשורי ודאי החזיק להודרי, להודרי לל&quot;ק דרב נחמן לא החזיק, לרב יוסף ולל&quot;ב דר&quot;נ החזיק.<p dir=""rtl"">כיוצא בזה החזיק לנטפי החזיק לשפכי, לשפכי לל&quot;ק רב נחמן אמר שלא החזיק לנטפי רב יוסף ולל&quot;ב אף רב נחמן אמרו שהחזיק, ואמר רב יוסף ואף עשה מעשה אפי' לצריפא דארבנא.</p>"	בבא בתרא ו.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 1 המשכיר בית לחברו בבירה גדולה במה יכול להשתמש במה שאינו ממש בתוך חלקו בבירה (זיזיה וכתליה, עובי הכותל, תרבץ אפדני ורחבה שאחורי הבתים)?	אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ד' אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו אבל לא בתרבץ אפדני, ורב נחמן דידיה אמר אפ' בתרבץ אפדני אבל לא ברחבה שאחורי הבתים, ורבא אמר אפ' ברחבה שאחורי הבתים.	בבא בתרא ו:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 2 כשורא דמטללתא האם הוי חזקה (ומה הדין בסוכה של מצוה)?	בסתמא עד ל' יום לא הוי חזקה ולאחר מכן הוי, סוכה של מצוה לאחר ז' הוי חזקה תוך ז' לא הוי. אם חיברה בטיט הוי חזקה לאלתר.	בבא בתרא ו:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 3 שני בתים בב' צידי רשות הרבים כיצד אמר אביי שבונים את הגדר, ומאי קמ&quot;ל, ומדוע דיבר ברה&quot;ר?	"זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף, וקמ&quot;ל שאפ' אחד התחיל אין השני יכול לומר לו תגמור הכל בחלקך ואני אשלם לך על חלקי שואמר לו שאינו רוצה שכותלו יתרועע.<p dir=""rtl"">הוא הדין בחצר ואביי חידש שאף ברה&quot;ר יכול לחייבו ואינו יכול לטעון שבין כך אנשי רה&quot;ר רואים אותו דא&quot;ל רבים רואים רק ביום וכשאני עומד ורק שמעיינים, מה שאין כן השכן רואה אף בלילה, אף כשיושב וממילא בלא לעיין.</p>"	בבא בתרא ו:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו: 4 גג הסמוך לחצר חבירו, לגג חבירו, האם עושה מחיצה ביניהם ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין בחצרו למעלה מגגו של חברו?</p>"	"אמר ר&quot;נ אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, אבל בין גג לגג לא, ור&quot;נ דידיה אמר אינו זקוק לד&quot;א אבל זקוק למחיצת עשרה דאף דאין לחשוש להיזק ראיה כדי שיהיה נתפס כגנב חושש, ובכל זאת לא די במסיפס בעלמא דמצי משתמיט ליה.<p dir=""rtl"">ה&quot;ה לחצרו למעלה מגגו של חברו שאינו זקוק לו ולדעת רב נחמן זקוק למחיצה עשרה.</p>"	בבא בתרא ו:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 5 שתי חצרות זו למטה מזו האם עליון משתתף עם התחתון והתחתון עם העליון בבנית הכותל?	"תחתון - בונה מכנגדו ועולה (כולל את של העליון).<p dir=""rtl"">עליון - לרב הונא רק מכנגדו בונה ועולה, לרב חסדא עליון מסייע מלמטה ובונה, ותניא כוותיה.</p>"	בבא בתרא ו:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו: 6 שנים שהיו גרים זה בבית וזה בעליה והבית שקע, האם יכול בעל הבית לחייב את בעל העליה להישתתף עמו בבנין הבית וכד' ומדוע?	"אם לא התנו ביניהם - אם נשאר לתחתון י' טפחים אין העליון חייב להשתתף עמו כיון שהוא דר בצורה טובה וכן אינו צריך לעבור דירה דטריח ליה, אבל אם ירד לתוך עשרה אומר בעל הבית לבעל העליה שזה רשותו ואינו משועבד לעליה.<p dir=""rtl"">אם התנו ביניהם - אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דר&quot;נ אם נשאר פחות מכאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו יכול לכופו, אמר להו רבה ודאי שלא אמר רב נחמן כן, אלא אם אינו יכול לגור כמו שגרים האנשים, והיינו, אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר, אז יכול לכופו.</p>"	בבא בתרא ו:		א'
